ניתן לזהות גורמים שונים שהם בעלי השפעה על איכות החיים של אמהות חד-הוריות. אחד התחומים המקושרים לרמת איכות החיים, באופן טבעי, הוא סיווג האם החד-הורית, סיווג זה (גרושה, אלמנה, חד-הורית מבחירה, רווקה) מקושר גם לרמת המשאבים הכלכליים של האישה, אפשרויות בחירה, חלוקת נטל גידול הילדים, תחושה ביחס לחד-הוריות וכיוב'. מחקרם של סגל-אנגלצ'ין ווזנר (2005) גילה כי איכות חייהן של אמהות חד-הוריות מבחירה טובה יותר בהשוואה לאיכות חייהן של אמהות גרושות או נשואות רק לאחר שלילת השפעתם של המשתנים מצב כלכלי ומעורבות האב בגידול הילד. כאשר, ההיבט הכלכלי בפרט נתפס כהיבט בעייתי. בניגוד לאמהות חד-הוריות אחרות שלהן ציפייה סבירה לתמיכה כלכלית מסוימת מצד האב, או מצד המדינה (באמצעות קצבת שארים וכיוב') הרי שלאמהות חד-הוריות מבחירה אין כל ציפייה כזו, ועקב כך הן גם נדרשות לשמר את מקום עבודתן בכל מחיר. תוצאה נוספת של המצב הכלכלי הוא לעיתים קרובות חוסר יכולת להרחיב את המשפחה. למרות כל האמור לעיל מציינים החוקרים כי מצופה כי איכות חייהן של אמהות חד-הוריות מבחירה תהיה טובה יותר מאיכות חייהן של אמהות גרושות, וכי הבדלים כאלו זוהו במחקרים אחרים בתחום, ומיוחסים ליציבות ועצמאות כלכלית טובה יותר של האמהות החד-הוריות ובשילוב של היעדר ציפייה לחלוקת הנטל ההורי מראש.

עבור אמהות חד-הוריות שרוצות לשפר את מצבן, וללמוד, הקושי הוא אם כך כפול. כשזה מגיע לכתיבת עבודה סמינריונית, כשהן גם האחראיות היחידות לטיפול בילדים ולפרנסה, כל עזרה יכולה להוות חבל הצלה. עובדה זו, מעניקה ערך מוסף משמעותי לרכישת עבודות אקדמיות. הערך ברכישת עבודות אקדמאיות, טמון בהנגשת משימת הכתיבה, למי שזמנה מוגבל מראש. נכון, ישנם היום כותבים שיציעו לכתוב את העבודה כולה. מה הערך ברכישת עבודות אקדמאיות שנכתבו על ידי אחר? העלות אינה מבוטלת, התוצאות לא מובטחות מראש. ואין הליך של למידה. לעומת זאת, הערך ברכישת עבודות אקדמאיות מאתר כמו סמרטר, רב הרבה יותר. עלות העבודות נמוכה משמעותית. והן מהוות דוגמא, שפשוט תקל על הכתיבה העצמאית. ותאפשר להתגבר על המשוכה האחרונה בדרך אל התואר.

לפערים החברתיים בתחום החינוך והבריאות השלכות חמורות מבחינתן של מרבית המשפחות החד-הוריות. בכל משפחה שבה הורה מפרנס אחד בלבד סביר כי ההכנסה המשפחתית תהיה נמוכה בזו הקיימת במשפחות שבהן שני הורים מפרנסים. במקרה של אמהות חד-הוריות, מוחמר המצב על ידי הפערים הקיימים בין שכר נשים לשכר גברים בישראל. פערים אלו הנם משמעותיים (כ-40% בתיאום של מקצוע ורמת השכלה) ואינם ניתנים לייחוס לכל גורם להוציא את מין העובד. השפעתו של המעמד הסוציו-אקונומי כשלעצמו על איכות החיים של אמהות חד-הוריות אינה מוטלת בספק. מחקרים שונים מגלים כי אמהות בעלות השכלה גבוהה יותר נהנות מאיכות חיים טובה יותר. שיפור זה באיכות החיים מקושר לראייה רחבה יותר של נסיבות החיים המקנה לאם אפשרויות בחירה רבות יותר, וכן למשאבים כלכליים רבים יותר הנובעים מכושר השתכרות משופר. משאבים כלכליים מאפשרים לאם החד-הורית להיעזר בגורמים חיצוניים באחזקת הבית והטיפול בילדים ולהתפנות למילוי צרכיה האישיים והמקצועיים. הערך של רכישת עבודות אקדמאיות, כחלק מהשלמת התואר, ברור אם כן מאליו.